החלטה בתיק בש"פ 3937/12

א.        בקשה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעים יום, מיום 25.5.12 או עד מתן פסק דין בתפ"ח 5105-11-10 ובתפ"ח 40727-08-11 בבית משפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם. עניינו של התיק עבירות מין בקטינים.

כתב האישום

ב.        ביום 3.11.10 הוגש נגד המשיב כתב אישום (תפ"ח 5105-11-10) המייחס לו עבירות מין בקטינים, ועמו נתבקש מעצרו עד לתום ההליכים. לאחר דיונים בבקשת המעצר שוחרר המשיב לחלופת מעצר ביום 19.12.10. בחלוף למעלה מ-8 חודשים, ביום 25.8.11 חלה התפתחות בחקירה, שבעקבותיה הוגש כתב אישום נוסף (תפ"ח 40727-08-11) נגד המשיב ואדם אחר, המייחס להם עבירות מין נוספות בקטינים (נוכח חומר הראיות המשותף אוחדו הליכי המעצר של השניים). לימים אוחדו שני כתבי האישום נגד המשיב לכתב אישום אחד מתוקן. כתב האישום המתוקן מייחס למשיב בשני אישומים נפרדים, עבירות של מעשה סדום, מעשים מגונים ועבירה של הדחה בחקירה.

ג.        כעולה מן האישום הראשון בכתב האישום המתוקן, עובר ליום 31.10.10 נהג המשיב להזמין לדירתו קטינים תושבי שכונתו ולעשות בהם עבירות מין. בין היתר, יוחסו למשיב האירועים הבאים: בתחילת חודש אוקטובר 2010 הזמין המשיב קטין לביתו, הכניס את איבר מינו של הקטין לפיו, נשך אותו וגרם לו לפצע באיבר המין; כן החדיר המשיב אצבע לפי הטבעת של הקטין. מעשה דומה של החדרת אצבע, יוחס לו גם בקטין אחר באמצע שנת 2010. לאורך התקופה הרלבנטית לכתב האישום נהג המשיב להזמין קטינים נוספים, בנים ובנות בני למטה מ-16, להפשיטם ולגעת באברי המין שלהם. לפי הנטען באישום השני, במהלך השנים 2010-2009 נהג קטין מסוים לבקר בביתו של המשיב, ובעוד זה נמצא אצלו מפעם לפעם, הציג המשיב בפניו סרטים פורנוגרפיים. כן, הפשיט אותו והכהו במקל פעמים רבות תוך הזהרה שלא לספר על המעשים להוריו. עוד נטען, כי בסוף שנת 2010 הגיעו שני קטינים אחרים לביתו של המשיב יחד עם ילדים אחרים, המשיב הורה להם להתפשט, לעמוד על המיטה ולאחוז באצבעותיו; אז הורה המשיב לקטינים להחדיר מקל לפי הטבעת שלו וכך עשו; מכאן השתלשלו "הוראות" נוספות שמתוך נקיון הדעת לא אפרטן. המשיב החדיר מקל לפי הטבעת של אחד הקטינים 3-2 פעמים תוך שהוא מכאיב לו; לאחר מכן ליקק המשיב את המקל. בנוסף החדיר המשיב - כנטען - לפי הטבעת של קטין אחר מקל שקצהו חד תוך שהוא מכאיב לו וגורם לו לבכות. באותו אירוע, הורה המשיב לשני מבוגרים אחרים שנכחו במקום להסריט את הקטינים כשהם עירומים.

הליכי המעצר וחוות הדעת המקצועיות

ד.        כאמור, עם הגשת כתב האישום הראשון החלו הדיונים סביב מעצרו של המשיב. במרכז הדיונים עמדה שאלת מסוגלותו של המשיב לעמוד לדין פלילי ונערכה חוות דעת פסיכיאטרית בתנאי אשפוז. בחוות דעת זו צוין, כי המשיב סובל מקוי אישיות סכיזוטיפאליים, תסמונת טורט והפרעות אכילה; עם זאת נקבע, כי אין עדות להפרעות פסיכוטיות או אפקטיביות בתחום הרגש, לא נצפתה הפרעה גסה בבוחן מציאות, והשיפוט הוגדר תקין (המשיב גילה הבנה להליך המשפטי ויכולת להבחין בין טוב לרע, מותר ואסור). בסיכום חוות הדעת נקבע, כי המשיב היה אחראי למעשיו והוא כשיר לעמוד לדין. לאחר מספר דיונים ודחיות ביקשה המדינה ביום 25.11.10 לעצור את המשיב עד תום ההליכים בהתבסס על חוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה בעניינו. המשיב, ביקש מנגד חלופת מעצר בבית הוריו. בית המשפט המחוזי הורה על עריכת תסקיר מעצר לבחינת חלופה, והורה על העברת המשיב למב"ן לקבלת טיפול ולמעקב. ביום 19.12.10, בעקבות שביתת הפרקליטים, שוחרר המשיב למעצר בית מלא בבית הוריו. מאוחר יותר (14.3.11) הוסכם על שינוי תנאי שחרור ועל חלון התאווררות מידי יום.

ה.        כאמור, בעקבות התפתחויות בחקירה ביום 25.8.11 הוגש כתב האישום השני (תפ"ח 40727-08-11) ונתבקש מעצרו של המשיב עד תום ההליכים; בית המשפט הורה על מעצרו של המשיב (והאחר) עד לקבלת תסקיר מבחן, ונקבע דיון המשך ליום 6.9.11. דיון זה נדחה פעמיים בעקבות בקשת המשיב, וקוים ביום 22.9.11. בתסקיר שירות המבחן (מיום 11.09.11) שהוגש לבית המשפט המחוזי נקבע, כי המשיב סובל מבעיות מורכבות על רקע אורגני ונפשי מלידתו ורמה קוגניטיבית נמוכה. שירות המבחן התרשם, כי קיימים אצל המשיב משיכה מינית לילדים ודפוסי חשיבה מעוותים המאפיינים עברייני מין. צוין כי משפחת המשיב מכחישה את מצבו ומתנגדת לטיפול ייעודי לעברייני מין בעבורו. לבסוף העריך שירות המבחן, כי קיימת מסוכנות גבוהה להישנות התנהגות פוגעת, נוכח היעדר שליטה של המשיב על דחפיו; שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחררו לחלופת מעצר. בדיון מיום 22.9.11, הסכים בא כוח המשיב על קיומן של ראיות לכאורה, אך העלה טענות בדבר עוצמתן. ביום 27.9.11 הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. הוטעם, כי בהתאם לתשתית הראייתית, ותסקיר שירות המבחן אין אפשרות לשחררו לחלופת מעצר. על החלטה זו השיג המשיב לבית משפט זה (בש"פ 7141/11), והערר נדחה (השופטת חיות, בהחלטה מיום 30.10.11).

התיק העיקרי

כתב האישום הראשון

ו.        ביום 29.11.10 הוקרא כתב האישום. נוכח אי-התייצבות בא כוח המבקשת בשל שביתת הפרקליטים, ולבקשתו של בא כוח המשיב, נדחה מתן התשובה ליום 20.12.10. בשל השביתה נדחה הדיון פעם נוספת ליום 16.1.11. במועד זה טען, בא כוח המשיב, כי לא קיבל לידיו את מלוא חומר החקירה, והצדדים ביקשו לדחות את הדיון ליום 14.2.11. במועד זה נדחה הדיון שוב, הפעם לצורך מיצוי המגעים בין הצדדים. ביום 16.3.11 וביום 3.5.11 נדחה הדיון פעמיים נוספת. ביום 29.5.11 נעתר בית המשפט לבקשת המבקשת לדחיית מועד הדיון לצורך השלמת חסרים ראייתים בתיק ונקבע מועד חלופי ליום 13.6.11. ביום זה בעקבות חילופי ייצוג וכתוצאה מחומר חקירה חדש נדחה מתן תשובת המשיב לאישום ליום 5.7.11 ונקבעו מועדי הוכחות לימים 13.9.11 ו-21.9.11. ביום 5.7.11 כפר המשיב באשמה.

כתב האישום המאוחד

ז.        כאמור מעלה, ביום 25.8.11 הוגש כתב אישום נוסף (האישום הראשון בכתב האישום המתוקן) ובעקבותיו הגישה המבקשת בקשה לאיחוד ההליכים נגדו. המשיב כפר בעובדות כתב האישום החדש ובית המשפט הורה למבקשת להגיש כתב אישום מתוקן מאוחד בשני ההליכים עד ליום 15.9.11. ביום 21.9.11 החל הליך ההוכחות בתיק במשפט זוטא; נשמעו עדותו של המשיב ושל גובי הודעותיו במשטרה. בית המשפט הורה למשיב להגיש תשובתו לכתב האישום המתוקן בכתב תוך שבוע, ודחה את המשך שמיעת הראיות. ביום 15.11.11 החלה פרשת התביעה בתיק העיקרי ובמסגרתה נשמעה עדותו של חוקר הילדים. ביום 16.11.11, בשל מחלת עדה שהייתה אמורה להעיד לצורך השלמת משפט הזוטא, נדחה הדיון ליום 24.11.11 וכן נקבעו מועדי הוכחות נוספים להמשך. ביום זה וביום 17.1.12 נשמעה עדותם של שני קטינים בתנאים שקבע חוקר הילדים (העדויות ניתנו בהיעדר המשיב, אך בצפייתו בזמן אמת באמצעות שיחת ועידה מצולמת בוידאו). בימים 23.1.12 ו-28.2.12 נמשכה פרשת התביעה ונשמעו עדויותיהם של הורי קטינים וחוקר שביצע פעולות חקירה בתיק. ביום 30.4.12 נשמעה עדותו של חוקר ילדים נוסף ונקבעו מועדי הוכחות לימים 13.6.12 ו-25.6.12.

הבקשה

ז.        נטען, כי נוכח חומרת העבירות המיוחסות, ריבוי המעשים ומסוכנותו של המשיב (כפי שקיבלה ביטוי בתסקיר שירות המבחן ובהחלטת בית המשפט קמא) יש להאריך את מעצרו. לפיכך נתבקשה הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

הדיון בפנינו

ח.        בדיון בפני ביום 23.5.12 נטען מטעם המדינה, כי בדיון ההוכחות הקרוב (שנקבע ליום 13.6.12)  צפויה פרשת התביעה להסתיים, וההמשך קבוע לפרשת ההגנה. משכך התיק אינו צפוי להימשך עוד זמן רב. הוסבר, כי המשיב מוחזק בתנאים מותאמים למצבו בפיקוח מצלמות של 24 שעות ביממה, עם עציר תומך, ומקבל תוסף מזון לטיפול בתזונתו הבעייתית. מנגד טען בא כוח המשיב, כי פרשת ההגנה עלולה להתארך זמן מה, בעוד המשיב נמצא במצב בריאותי קשה ואינו מסוגל להסתגל לתנאים במעצר (משקלו יורד בהדרגה); עוד נטען, כי הוא שוחרר במסגרת ההליכים בתיק למעצר בית בהשגחת משפחתו ועמד בכל התנאים במשך 8 חודשים. לבסוף נתבקש תסקיר מעצר עדכני של שירות המבחן.

ההכרעה

ט.        החלטתי להיעתר לבקשת המדינה ולהורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים מיום 25.5.12 או עד להכרעה בתיק העיקרי (כאמור מעלה). עם זאת, כפי שיפורט להלן, יתבקש תסקיר מעצר נוסף בעניינו של המשיב.

י.        למסקנה זו הגעתי, לא בלי התלבטות, תוך מתן משקל מחד גיסא לשלב המתקדם בו מצוי התיק העיקרי, חומרת המעשים המיוחסים לו, שקשה לתארה במלים, והמסוכנות הנשקפת ממנו על-פיהם, ומאידך גיסא לנסיבותיו האישיות של המשיב ומצבו הבריאותי במעצר. חוות הדעת שבתיק נערכו במהלך השנים 2010-2011; תסקיר המעצר האחרון של שירות המבחן הוא מיום 11.9.11 (9 חודשים בקירוב). בנקודת הזמן הנוכחית של בקשה לפי סעיף 62, ובנסיבות המיוחדות של המשיב, ראוי כי לפני בית המשפט המחוזי יונח תסקיר עדכני, לשם תמונה כוללת.